ניתן לרכוש אצלנו את ספרם של אמוץ ואבישג זהבי -                              טווסים,אלטרואיזם ועקרון ההכבדה

כמה מילים אודות הזנבנים...

הזנבן הוא הציפור היחידה בישראל שחיי החברה שלה בנויים על קבוצה שחבריה שומרים יחדיו על נחלתם ומגדלים יחדיו את צאצאיהם. כל הגוזלים בוקעים בקן אחד בו הטילו כל הנקבות את ביציהן. הזכרים מחזרים ולרוב גם מזדווגים עם כל הנקבות שהצטרפו לקבוצה למטרות רבייה.
כלומר, זנבן לא יכול לדעת במדויק מי הם אביו ואמו הביולוגיים.
הזנבן מתייחס אל כל הבוגרים המתרבים בקבוצה כאל הוריו. הוא גם מתייחס אל כל מי שגדל אתו כאחיו ואחיותיו. זנבן לא יזדווג עם קרובי משפחתו. לפיכך, בדרך כלל נקבות מתבגרות עוברות לקבוצות שכנות כדי להתרבות.
מערכת חברתית מסובכת זו פיתחה בזנבנים, כמו בבעלי חיים אחרים החיים בצורה דומה (יש גם חברות אנושיות בהן יש מערכת יחסים דומה), מנגנונים חברתיים המאפשרים להם לחיות בצוותא למרות ניגודי האינטרסים שמתפתחים בקבוצה כאשר הזנבנים הזכרים מתחרים ביניהם על ההזדווגות עם הנקבות.

מחקר הזנבנים בחצבה הנמשך מאז 1971, עוקב אחרי קורות חייהן של כ 20-25 קבוצות זנבנים החיות בין חצבה לעין יהב ובין הגבול הירדני למעיינות שלרגלי הרי הנגב. כל נחלה יכולה להשתרע על פני כמה ק"מ מרובעים. כדי להצליח ולמצוא את קבוצות הזנבנים ולעקוב מקרוב אחרי התנהגותם הרגלנו אותם לנוכחותו של הצופה בקרבתם. (למעשה רבים מהם מוכנים לעמוד ליד רגליו של הצופה). ניתן להימצא ליד הקן כשהם מאכילים את גוזליהם, לעקוב אחרי הפרחונים (גוזלים שיצאו מהקן) ולראות כיצד הבוגרים מובילים אותם ממקום למקום, מאכילים אותם ושומרים עליהם מטורפים. לצפות בעימותי גבול בין קבוצות שכנות, לראותם יורדים מעץ הלינה או מסתדרים בו בקבוצה, צמודים זה לזה לשינה, לחזות בריקוד הבוקר, להבין את מערכת התקשורת הקולית ואת ריקוד המים שהם מקיימים לאחר רחצה.
תצפית מקרוב בזנבנים הנה חוויה שלא תשכח.

במהלך המחקר צפינו בתופעות שכאשר הצלחנו להבינן הסתבר לנו שפתרנו מספר בעיות יסוד בחיי החברה של בעלי חיים בכלל כולל האדם.
למדנו כיצד יכולים לפרסם מידע אמין. רעיון זה המקובל כיום בין המדענים, נקרא עקרון ההכבדה. העקרון קובע כי המפרסם את טיבו חייב לעשות מה שמי שאינו כזה לא יוכל לעשות כמוהו. האדם העשיר מבזבז כסף ומפרסם בכך את עושרו. אדם עני שיתיימר להיות עשיר לא יוכל לבזבז כסף ולפיכך הבזבוז הוא פרסום אמין לעושר. הזנבנים מראים את יכולתם להתקרב אל הסכנה ובזה מפרסמים את יכולתם. במסגרת הסיור נראה כיצד הם מתקרבים אל הנחש וכיצד הם מכריזים לעומת דורס שעובר כי הם אינם מפחדים ממנו על ידי זה שהם מגלים לדורס את מקומם. מי שמפחד מדורס לא יעיז לעשות זאת.
למדנו לדעת כיצד מתפקדת שותפות. לעתים קרובות עולה אחד הזנבנים אל צמרת עץ ומתפקד כשומר המתריע על סכנה. כאשר הוא שומר הוא מבזבז זמן וחברי הקבוצה האחרים מקדישים לחיפוש מזון. למדנו כי הרווח שיש לשומר ממילוי תפקידו הוא בכבוד שהקבוצה רוכשת לו. נראה כיצד הם עולים לשמור וכיצד מתחלפים הזנבנים בתפקיד השומר.
חוויה לא פחות מרגשת היא להתיישב ליד קבוצת זנבנים ולתת להם לבא אל הצופים. הזנבנים מצפים לפירור לחם. נראה כיצד בעזרת פירורי לחם אפשר להעלותם אל המשקל. ניתן לראות מה משקלם של זכרים נקבות, שליטים, וצעירים, מה משקלם בערב וכמה גרם הפסידו ממשקלם בלילה קר בו היו צריכים לחמם את גופם..

המשתתפים בטיולים יוכלו לראות את הזנבן עומד על כף ידם, להביט בעיניו ולראות כיצד הוא בוחן את המתבוננים בו. נביט בהבדלי הצבע שבין זכר לנקבה ולצעירים. אנחנו למדנו מצבעי הזנבנים על עקרונות חשובים כיצד כדאי לפרסם בעזרת הצבע המתאים. נדבר ונסביר גם את זאת.
למדנו הרבה מתצפית בציפורי בר מטווח קרוב. לכן ניסינו להרגיל גם מינים נוספים לקרבתו של הצופה. המטיילים לחצבה יוכלו לצפות מקרוב בציפורים נוספות להאזין לקולותיהם ולקבל הסברים על צבעיהם וקולותיהם.
התצפית בשמורות שליד חצבה אינה מציגה עולם עופות עשיר כמו סיור לעמק החולה. אולם היא מראה מקרוב ומסבירה את אורחות חייהם המופלאים של הזנבנים בנוסף להכרות יסודית עם נופי הערבה וכמה מהעופות והצמחים שבו..